פטור מאנגלית, קורסי תוכן, והדרך לצמצם קורסי אנגלית בתואר

יובל ניסן

רבים מהסטודנטים נתקלים כבר בשלב הקבלה לתואר בשאלה: כמה קורסי אנגלית אצטרך לעשות?

השאלה הזו לא רק משפיעה על הלו”ז שלכם – אלא גם על העלות, העומס, ולעיתים אפילו על משך הלימודים.

איך זה עובד בעצם?

בכל מוסד אקדמי בישראל קיימת חובת אנגלית אקדמית, וסטודנטים נדרשים להגיע לרמת פטור באנגלית עד סוף שנה ב׳ (ובמקרים של מסלולים ארוכים – עד סוף שנה ג׳).

הציון במבחן אמירנט הוא זה שקובע את רמתכם ואת מספר הקורסים שתצטרכו לעבור – החל מ-5 קורסים ברמות בסיסיות, ועד לפטור מלא ללא קורסים כלל.

אפשר גם לטפס בהדרגה דרך הקורסים עצמם, אך זו אינה הבחירה המומלצת: כל קורס כזה דורש יום לימודים נוסף, חובת נוכחות, אינו פשוט כלל, ועולה לא מעט כסף.

קורסי תוכן באנגלית – מה זה ולמי זה נדרש?

הרפורמה של המל״ג קובעת: החל משנת הלימודים תשפ״ב (2022), סטודנטים שהגיעו לרמת מתקדמים ב׳ בזכות מבחן אמירנט או פסיכומטרי חייבים גם בקורס תוכן אקדמי באנגלית – קורס שמתמקד בחומר מקצועי מהתחום שלכם ונלמד באנגלית.

סטודנטים שמגיעים לפטור מלא עשויים להידרש לשני קורסי תוכן באנגלית, תלוי במוסד. עם זאת, יש מוסדות שבהם קורסי התוכן כבר משולבים כחלק מהתואר (למשל “English for Engineers” או “Legal English”), כך שמי שמגיע לפטור לא באמת “נפטר” מהאנגלית – אלא פשוט לומד אותה באופן מקצועי ורלוונטי.

האם בכלל שווה להגיע לפטור באנגלית בתואר? 

זו שאלה מצוינת – ובמילה אחת: כן.

בשתי מילים: זה תלוי. לעיתים רמת האנגלית של חלק מהסטודנטים היא בסיסית מידי ולא תואמת לרמה האקדמית, ולכן כדאי לגשת לאמירנט ולנסות להוציא את הציון הכי גבוה שתוכלו, אבל אם לא הצלחתם אחרי מספר נסיונות לצמצם את כולם, בכל מקרה תצטרכו לעשות לפחות שניים, אז גם מתקדמים א’ + ב׳ זו פשרה נהדרת. 

אבל, פטור הוא לגמרי התואר הנכסף. משום שגם אם קורסי תוכן עדיין מחייבים אתכם ללמוד באנגלית, רמת הפטור מעניקה יתרון משמעותי:

  • חיסכון משמעותי בזמן – אתם חוסכים זמן, וימי לימוד במשך לפחות שנתיים או שלוש מהתואר שלכם. כל קורס אנגלית אורך כסמסטר שלם. 
  • חיסכון אדיר בכסף – קורסי האנגלית עולים כסף רב, בעיקר בקורסים הבסיסיים. בניגוד לקורסי התוכן אשר כלולים בשכר האקדמי שלכם.
  • התמקצעות בתחומכם – אתם ניגשים לקורסי תוכן אשר עוסקים במקצוע הנלמד שלכם דבר שישרת אתכם הרבה יותר בהמשך.
  • מגוון אפשרויות גדול יותר – מוסדות מסוימים מאפשרים להמיר חלק מקורסי התוכן במטלות או סדנאות קלות יותר למי שכבר ברמת פטור.

חובה לסיים את חובות האנגלית

קורסי האנגלית בתואר אינם “בונוס”, אלא תנאי חובה לקבלת התואר.

סטודנטים שלא יסיימו את חובות האנגלית, בין אם דרך קורסים או מבחן אמירנט – לא יוכלו להמשיך לקורסים מתקדמים, ובמקרים רבים הגישה לקורסים תחסם עד לסיום הדרישות.

ללא עמידה ברמת הפטור – לא תוענק תעודת “בוגר תואר ראשון”.

מתי כדאי להיבחן לאמירנט?

ההמלצה החד-משמעית היא לגשת למבחן אמירנט לפני תחילת הלימודים – כך תוכלו לדעת מראש היכן אתם עומדים ואילו קורסים תצטרכו.

אם לא הספקתם, אין סיבה לדאגה – ניתן להיבחן ולשפר ציון עד סוף סמסטר א׳ (ובחלק מהמוסדות גם עד סוף סמסטר ב׳).

שיפור ציון יכול לחסוך לכם קורסים שלמים, ולכן מומלץ לנצל את האפשרות הזו כבר בשנת הלימודים הראשונה.

חשוב לציין כי הכתוב במאמר זה הוא מתווה כללי. כל מוסד להשכלה גבוהה קובע את הנהלים שלו, בין אוניברסיטאות, מכללות, פקולטות ואף מסלולים. לכן, תמיד חשוב לבדוק את הדרישות המדויקות מול המוסד, הפקולטה והמסלול שלך.

 סיכום השורה התחתונה

כן, להגיע לפטור באנגלית היא אסטרטגיה חכמה שתוביל לחיסכון בזמן, כסף ועומס.

אבל, הרפורמה של המל״ג משנה את הציפיות: גם עם פטור, תצטרכו להשתתף בקורסי תוכן באנגלית. לכן, הפטור הוא לא “חופש מלא באנגלית” אלא צעד חשוב בדרך.

ההחלטה צריכה להיעשות מתוך הבנה של המסלול שלך, היכולת שלך באנגלית עכשיו, והיכרות עם הקורסים שיש לך במסלול והדרישות בעתיד.

המון בהצלחה, 

יובל ניסן